סיפורו של סטייק

עצרתם רגע לחשוב מאין הגיע הסטייק לצלחת שלכם? ובכן רוב הסיכויים שהגיע מרחוק מאוד.
כשאתם מזמינים בשר במסעדה או קונים אותו באטליז או בסופר, אתם חושבים על הטעם, על התוספות שיתלוו אליו, ועל המשקה שתשתו לצדו. אבל האם אי פעם עצרתם לרגע לחשוב מאין הוא הגיע? תכירו, זה הבשר שלכם!

מרבית הבשר הנצרך בישראל מקורו בבשר מיובא קפוא ומצונן (כ-60%).

כ- 25% מהבשר שאנו צורכים מקורו בעגלים שיובאו חיים מאוסטרליה או מאירופה ושעברו פיטום בישראל, כ- 10% מקורו בעגלים, עגלות ופרות מתעשיית החלב,

וחישבתם נכון, פחות מ 5% מקורו בעגלים ופרות של תעשיית הבקר לבשר המקומית.*

פרקטיקת הבאת העגלים החיים באוניות בצפיפות רבה במסע שנמשך בין שבוע למספר שבועות הותקפה רבות על ידי פעילי זכויות בעלי חיים בארץ ובעולם. מעבר לפגיעה הקשה ברווחת בעלי החיים, לפרקטיקה זו היבטים שליליים נוספים. ראשית, היא תורמת להגדלת היקף השימוש באנטיביוטיקה בקרב בעלי החיים כדי להקטין את הסיכון למחלות ומוות כתוצאה מתנאי ההחזקה הירודים – פרקטיקה בעלת השלכות מסוכנות על הבריאות שלנו!

שנית, היא עשויה להביא להופעתם של גורמי תחלואה חדשים שלא הכרנו בארץ בעבר (כך למשל קיים חשש שמיקופלסמה- גורם תחלואת ריאה שקיים כיום בצורה משמעותית במפטמות בישראל, הגיע דרך עגלים נגועים מאוסטרליה). שלישית, היא מחלישה את כוחו של המגדל הישראלי, החלש ממילא, מול הסוחרים הגדולים (הסוחרים גם בעגלים מיובאים וגם בעגלים מקומיים). יתר על כן, ייבוא העגלים אינו מעניק שום תועלת לצרכן: התחזקות הסוחרים וירידת המחיר שהם משלמים עבור בעלי החיים אינה באה לידי ביטוי בהורדת מחירי הבשר הטרי בממוצע ברשתות השיווק או באטליזים. כך יוצא שכולם מפסידים (חוץ מהסוחרים הגדולים כמובן…).

את כל זה בדיוק בא תו האיכות "חי בריא" לשנות: בשר הנושא את תו "חי בריא" מבטיח לכם שמקורו של הבשר שרכשתם, בבקר שנולד וגדל בישראל תוך יישום שיטות גידול אחראיות כלפי בעלי החיים ובני האדם.

לכן, בפעם הבאה שאתם מזמינים או רוכשים תוצרת מן החי, זו הזדמנות מצוינת עבורכם לברר עם המוכר, השף או המלצר לגבי מקורה. כך תוכלו לקדם צרכנות מודעת התואמת את דרישותיכם הבריאותיות, מוסריות וחברתיות.

* מקור הנתונים: סקירת שוק בשר הבקר בישראל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר – החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, פברואר 2022