הסכם הסחר בין האיחוד האירופי למרקוסור, אחד ההסכמים הגדולים בהיקפו, נמצא בשלב האישור הסופי. מטרתו היא להעמיק את קשרי המסחר בין המדינות באמצעות הפחתת מכסים ופתיחת שווקים, במיוחד בתחום החקלאות. עם זאת, צרפת מתנגדת להסכם בטענה שהייצוא הדרום אמריקאי, ובמיוחד הבשר, אינו עומד בסטנדרטים המחמירים של האיחוד בתחומי איכות הסביבה, רווחת בעלי חיים ובריאות הציבור.
חקלאי צרפת רואים בהסכם איום קיומי על פרנסתם בשל התחרות במחירים זולים, ובתמיכת הממשלה, הם מפעילים לחצים פוליטיים כדי למנוע את אישורו. החלטת מנכ"ל קארפור לתמוך בעמדה זו ולהפסיק למכור בשר ממדינות מרקוסור בצרפת היא חלק מאותה תמיכה.
בברזיל, תגובת הנגד לא איחרה לבוא. פוליטיקאים ואנשי תעשיית הבשר זועמים על ההחלטה. שר החקלאות הברזילאי כינה את הצעד "פרוטקציוניסטי במסווה סביבתי" וטען כי מדובר בפגיעה מכוונת ביצוא הדרום אמריקאי, שהוא מהמובילים בעולם. יצרניות בשר מובילות בברזיל, כולל ענקית הבשר JBS, הודיעו על הפסקת אספקת הבשר לסניפי קארפור במדינה, מה שהוביל למחסור נרחב בנתחי בשר בסניפי הרשת.
כבר השבוע, דיווחו סניפי קארפור בברזיל על מחסור בכ-30% ממלאי הבשר שלהם. החברה אמנם הבהירה כי ההחלטה להימנע מבשר מרקוסור רלוונטית רק לסניפיה בצרפת ואינה נוגעת ליתר המדינות בהן היא פועלת. אך הדבר לא הצליח להרגיע את הזעם הציבורי בברזיל, והמחלוקת הפכה לסמל למתחים בין אינטרסים מסחריים, פוליטיים וסביבתיים.
אצלנו הסכמי סחר חקלאיים לא מקבלים בהכרח כותרות ראשיות, וחקלאי ישראל לא חוסמים בטרקטורים את כבישי איילון. אך השאלות והאתגרים הם דומים, וגם אצלנו התוצרת החקלאית הישראלית מתמודדת מול תוצרת מיובאת בתחרות לא הוגנת.
מול יוקר המחיה ההולך וגובר, עולה השאלה האם ראוי והוגן להציב בפני הצרכנים דילמה: מצד אחד, תוצרת חקלאית זולה מיובאת שיוצרה בתנאים שאינם תואמים את הסטנדרטים הסביבתיים והבריאותיים אליהם נדרשים חקלאי המדינה המייבאת, ומצד שני, תוצרת מקומית יקרה יותר שיוצרה תוך הקפדה על דרישות מחמירות של רווחת בעלי חיים, איכות הסביבה ובריאות הציבור?
