הצאצאים של הכֶּבֶשׂ והכִבְשָׂה הם טָלֶה וטַלְיָה וכן, שֶׂה ושֵׂיָה.
פעייה. וזו הזדמנות להיזכר בפעלים המציינים את קולותיהם של מספר בעלי חיים נוספים: אווז מגעגע, גמל מחרחר או נוחר, דבורה מזמזמת, חמור נוער, חתול מיילל, כבשה פועה, סוס צוהל ונוחר, פרה גועה, תן מיילל, תרנגול קורא, תרנגולת מקרקרת.
'אליה וקוץ בה' הוא מטבע לשון המוכר מספרות חז"ל במשמעות דבר טוב שיש בו חיסרון. אַלְיָה היא רקמת שומן בזנב הכבשים הנחשבת לחלק משובח במיוחד. דרכם של קוצים הוא להידבק בזנב הכבשה והנה לנו דבר טוב שנתערב בו איזה ליקוי.
הנבואה נאמרה על ידי ישעיהו בן אמוץ, שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון. ישעיהו מנבא כי באחרית הימים "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ", יגיע קץ למלחמות ויכון מצב של "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי". נבואה זו הייתה לאות ולמופת כי ייכון שלום עולמי וכי יתמתנו ניגודי הדעות והשנאה בין עמים ואנשים.
תאי הכוורת בנויים בצורת משושה. בנייה זו נחשבת ליעילה ביותר שכן כשהכל מורכב ממשושים לא נוצרים חללים בין חלקי המבנה ולא יווצרו קשיים או בליטות שלא יתחברו אליהם משושים נוספים. בצורה זו לא מתבזבז שטח איחסון בכוורת ונדרש פחות חומר גלם לבנייה.
ביצה. בטמפרטורת החדר היא נוזלית, ובחימום היא נהיית ביצה קשה או חביתה.
הריון הפרה נמשך כ־ 9 חודשים.
לפרות, בדומה לבעלי חיים מעלי גרה אחרים שניזונים ממזון צמחי קשה לעיכול, יש ארבע קיבות: הֶמסֵס (הקרוי גם כרס), קיבת הכוסות, קיבת העלעלים, והקיבה האמיתית (הנקראת גם קיבת המיצים). הפרה בולעת את המזון כמעט מבלי ללעוס ומאחסנת אותו בקיבתה עד שהוא מותסס ומתפרק. ההתססה והפירוק מתבצעים על ידי מיקרואורגניזמים.
חוג הגדי הוא אחד מחמשת קווי הרוחב העיקריים המחלקים את כדור הארץ. קו רוחב זה נמצא במקום הדרומי ביותר בו יכולה השמש להיות ניצבת לפני כדור הארץ בנקודה המכונה זנית. קו זה מפריד באופן כללי בין אזורי האקלים הממוזגים המצויים דרומית לו לאזורי האקלים הטרופי המצויים צפונית לו.
חוג הגדי מקביל לחוג הסרטן המצוי בחצי הכדור הצפוני.
לחומר הצהוב בתוך הביצה קוראים חלמון. ייעודו העיקרי הוא להוות מלאי מזון עבור העובר (האפרוח) המתפתח בביצה. החלמון מכיל שומן וכולסטרול. לעומתו, החלבון (החומר הלבן בביצה), מורכב בעיקר ממים (שבע שמיניות) ומחלבונים (שמינית אחת) ואינו מכיל כולסטרול.
בבישול חמין (צ'ולנט) עם ביצים מתקבלות ביצים קשות חומות. מקור הצבע הוא בצבענים שנספגים בביצה ממרכיבי החמין האחרים במהלך הבישול האיטי והממושך. אין בדרך כלל קשר בין צבע קליפת הביצה לפני הבישול לאיכותה או טעמה. בארץ כמעט כל הביצים הן לבנות מבחוץ. במקומות אחרים בעולם ניתן למצוא ביצים עם קליפה חומה, שמטילות תרנגולות ממינים אחרים.
