לרובנו יש אסוציאציה מאוד חיובית לדגים. אנחנו לא בהכרח שואלים את עצמנו את השאלות שאולי כבר כן התחלנו לשאול בענפי חי אחרים: מאיפה הדג הזה בא? כיצד הוא גודל? מה עבר עליו בדרך עד שהגיע אלי לצלחת?

ההיבטים האקולוגיים והחברתיים הקשורים בתעשיית הדגים העולמית הם אולי הקשים והמסוכנים ביותר בהשוואה ליתר ענפי החי אך עד היום זה עדיין מתחת לראדאר של רובנו.

קשה לנו לקשר את השרימפס שאנחנו אוכלים במסעדת דגים לעבדות בכפייה בחצי השני של העולם, או את  הסלמון בסלט הבריאות שלנו לגידול אינטנסיבי ומזיק שהקשר בינו לבין בריאות הוא דמיוני לחלוטין והוא תוצאה של מאמצי שיווק אגרסיביים, ומאוד מוצלחים יש לומר, של שחקנים עוצמתיים בתעשיית הדגים.

לקראת חג הפסח, החלטנו לעשות קצת סדר בענף הסבוך הזה. אך אל דאגה! לצד ההיבטים הקשים והמדאיגים, יש לנו גם חדשות טובות ומשמחות.

אז נתחיל מההתחלה: מאיפה באים הדגים בישראל?

בעשרים השנים האחרונות הצריכה הכוללת של דגים בישראל הכפילה את עצמה. אם בשנת 2002 הצריכה השנתית של דגי מאכל בישראל עמדה על כ- 91 אלף טון, בשנת 2021 היא עמדה כבר על קרוב לכ- 180 אלף טון.

עיקר הגידול הזה נובע מעליית היקף ייבוא הדגים לישראל. היקף הדגה המקומית ירד משמעותית בעשורים האחרונים הן באופן אבסולוטי והן באופן יחסי.

כיום, למעלה מ 90% (!!!) מתוצרת הדגים הנצרכת בישראל היא מייבוא. בעיקר מסין. כן, כן, כ 30% מייבוא הדגים לישראל הוא מסין. וגם אם לא מסין, מה אנחנו יודעים על הסלמון שמגיע מנורבגיה (ספויילר: יודעים, וזה לא טוב) או על הטונה שמגיעה מויאטנם?

לכל מדינה, לכל שיטת גידול, ולכל שיטת דיג יש את המאפיינים והאתגרים שלה. השאלה היא איזה מידע אנו מקבלים בנקודת המכירה על מקור הדגים והאתגרים הרלוונטיים לשיטת הגידול או הדיג שלהם, כדי שנוכל לקבל החלטות צריכה הנכונות עבורנו?

כשיש מכירה של מוצר באריזה סגורה ניתן לראות מאיפה הוא הגיע, אבל מה לגבי המוצרים הנמכרים בתפזורת? מה אנחנו יודעים לגביהם? בעולם נושא סימון מקור התוצרת מוסדר בחוק, אך בישראל בדגים, כמו ביתר התוצרת החקלאית, עדיין אין כל דרישה כזו. וגם כשהמוצר נמכר באריזה, ואנחנו יודעים מאיפה הגיע, מה אנחנו יודעים על תנאי הגידול שלו? ההיבטים הסביבתיים והחברתיים של הצריכה שלו? באיזה חקלאות אנו תומכים כשאנו צורכים את המוצר הזה?

רובנו לא יודעים וייתכן שרובנו מעדיפים גם לא לדעת.

תעשיית הדיג העולמית מקושרת למגוון נושאים קשים ומסובכים: עבדות וסחר בבני אדם; פגיעה ודילול המשאב הימי עם השלכות כבדות וקשות הן מבחינה סביבתית, והן מבחינה חברתית על החברות המקומיות; השתלטות מעצמות העל על אזורי דיג של מדינות עניות; שימוש בפרקטיקות גידול הפוגעות הן ברווחת הדגים והן בבריאות התוצרת המופקת מהן. ולצערנו, לצרכן ברוב המקרים אין שום מושג ושום יכולת לתכנן את רכישתו בהתאם לכך. כמו כל מוצר צריכה, גם בדגים, ככל שאנו מתרחקים משרשרת הייצור, היכולת שלנו לדעת ולעקוב אחר אופן הייצור של התוצרת מוגבל עד בלתי קיים.

וכמו בתעשיית הבשר, גם בתעשיית הדיג אין לשחקניות המרכזיות בענף ולתעשייה בכללותה שום אינטרס לקדם את השקיפות בשרשרת השיווק…

לקראת חג הפסח, ענף הדיג של עין גב מביא בשורה לצרכני הדגים בישראל!

נציגי ענף הדיג של קיבוץ "עין גב" הבינו שלתעשיית הדיג אין אינטרס לקדם את התוצרת שלהם ומאסו בכך שהתוצרת האיכותית שלהם אינה מגיעה לבתים בישראל.

הם פנו ל'חי בריא' שתגבש נוהלים לענף הדיג הימי בכינרת כשלנגד עיניהם עמד הרצון להביא לבתים בישראל תוצרת דיג מקומית, בריאה ואיכותית.

דגי עין גב מאושרים בתו 'חי בריא'  – מה זה אומר בתכל'ס?

1. דיג מקומי, סביבתי, ואחראי

ככל שאנו מתרחקים ממקור התוצרת שלנו קשה עד בלתי אפשרי לדעת אילו תנאים יושמו ולהבטיח פרקטיקות אחראיות סביבתית וחברתית. דגי עין גב מקדמים דיג שמכבד את העובדים בו; שהוא בר קיימא ושהוא מגן על משאב הימה; זהו דיג סלקטיבי ביותר, שבו כל דג הולך לצריכה ולא לפסולת; וזו שיטת דיג שמבטיחה כי אין זריקת "פסולת" דיג לים- פרקטיקה שבה ספינות הדיג פשוט משאירות את ציוד הדיג בים (20% מפסולת הפלסטיק בים מקורה בפסולת דיג!), מזהמת את הים, ומסכנת את בעלי החיים.

2. רווחת הדגים

בשיטת דיג ההקפה הדיג מתבצע במהירות וביעילות. התהליך כולו, מסגירת הרשת ועד העלאת הדגים לספינה, אורך מספר דקות, מה שמצמצם את פרק הזמן שבו הדגים נמצאים בעקה.

בשיטות דיג פסיביות, שבהן משאירים רשתות במים למספר שעות בטרם אוספים אותן ואת הדגים שנלכדו בהן, הדגים עלולים לעבור שעות של פחד ומצוקה ולעיתים אף לשמש טרף לדגים אחרים בעודם לכודים. לפיכך, 'חי בריא' אינה מתירה שימוש בשיטות דיג פסיביות.

3. תוצרת בריאה ואיכותית

יש פה בשורה נפלאה לכל צרכני הבריאות בישראל – דגים הגדלים בכינרת, בסביבה נקייה ואיכותית, וניזונים אך ורק מתוצרי בית הגידול הטבעי שלהם: הכינרת.

בפסח הזה אנו מביאים את הכינרת לשולחן החג

ונהנים מתוצרת בריאה, מקומית, איכותית וטעימה!

לרשימת נקודות המכירה בהן ניתן למצוא את דגי 'חי בריא': נקודות מכירה