אולי שמתם לב לחדשות המבשרות שבקרוב יתחיל לזרום לישראל עוף קפוא מברזיל, בהבטחה למחיר נמוך מזה של הייצור המקומי. המהלך מוצג כהצלחה צרכנית – עוד צעד במאבק ביוקר המחיה. אבל האם זה באמת טוב לנו?
כמו במקרים רבים אחרים, התמונה מורכבת יותר. ובעיקר – היא דורשת שנשאל: מה המחיר האמיתי של המזון שאנחנו אוכלים?
🐔 אנחנו רחוקים מהמזון שלנו – ולכן גם מהאמת
אחת הבעיות הגדולות ביותר בייבוא מזון זול ממדינות רחוקות, היא שאנחנו מאבדים את היכולת לדעת מה עבר על המזון בדרך אלינו.
איפה וכיצד גודל העוף? באילו תנאים? מה נתנו לו לאכול? איזה שימוש נעשה בתרופות במהלך גידולו?
כשאנחנו מייבאים עוף מברזיל – מדינה עם חקלאות תעשייתית אינטנסיבית, רגולציה רופפת ושקיפות חלקית – אנחנו לא באמת יודעים.
זה נוגע במגוון רחב של היבטים, וביניהם: בריאות, כלכלה, וביטחון מזון.
🌾 ייבוא במקום חקלאות – מי יגדל לנו עוף בעתיד?
ישראל הצליחה לאורך השנים לקיים ייצור עוף מקומי שיענה על דרישות השוק, והענף המספק פרנסה לאלפי משפחות – במיוחד ביישובים חקלאיים בפריפריה.
ייבוא המוני מברזיל במחירים שנמוכים בהרבה מעלויות הייצור בישראל יוצר תחרות בלתי אפשרית. המגדלים המקומיים – שרבים מהם פועלים במשקים קטנים או בינוניים – לא יוכלו לשרוד לאורך זמן. והמשמעות?
עבור העובדים בתעשייה: סגירת לולים, פיטורי עובדים, פגיעה בקהילות חקלאיות.
עבורנו: אובדן עצמאות תזונתית.
📉 ירידת מחירים – אבל זמנית בלבד
נכון, בטווח הקצר – ייתכן שמחירי העוף יירדו.
אבל כשהשוק המקומי יקרוס, וכשניוותר רק עם היבואנים – המחירים סביר להניח יעלו שוב, והפעם ללא בלמים.
זה קרה וקורה בענפים אחרים. ברגע שהתלות ביבוא גדלה, ואנחנו כבר לא מייצרים לעצמנו, אין לנו באמת שליטה על המחיר – לא בשגרה, ובטח שלא בזמן חירום.
🧭 מחיר אמיתי זה לא רק מה שכתוב על המדף
עוף מברזיל אולי נראה למשרד החקלאות כמו פתרון – אבל הוא עלול להיות בעיה בתחפושת.
בעיה של חוסר שליטה, של פגיעה בחקלאות המקומית, של סיכון כלכלי, ושל אובדן קירבה למקור המזון שלנו.
ייבוא עוף מברזיל לא רק פוגע בחקלאות המקומית – אלא גם מקטין את הסיכוי לשפר אותה. אם אנחנו רוצים לראות שינוי – עלינו לתמוך בשיטות גידול טובות יותר, כאן, בבית.
ואם כבר עוף – עדיף לבחור בכזה שאנחנו יודעים מאיפה הוא הגיע, איך גודל, ומי עומד מאחוריו. למשל, כזה שמאושר בתו 'חי בריא' 🙂
